בחלק זה נדון באופן מפורט בשיטות רש " י , הרמ " ה , הרמב " ם והמאירי . ( ן ) המחלוקות ב « ן רש »" והומ יי ה כבר אמרנו למעלה שרש " י סובר שעונש מיתה בדיני בן נח הוא חובה , והרמ " ה חולק עליו בעניין זה . למעשה , קיימות מחלוקות ביניהם בנוגע לנושאים אחדים הקשורים לענישת בן נח . נעמיד את דבריהם המפורטים זה מול זה . א . בן נח שהרג בשוגג : ישראל שעבר עבירה בשוגג פטור מעונש מיתה ומעונש מלקות , אך זקוק לכפרה על חטאו . ואם יהרוג בשוגג , יתחייב לגלות לעיר מקלט ולשהות בה עד מות הכוהן הגדול . הגלות משמשת לו גם כפרה על חטא הרציחה גם אמצעי הצלה מפני נקמתו של גואל הדם של הנרצח . ואם עבר בשוגג עבירה אחרת שדינה במזיד מיתה , בין בידי בית דין ובין בידי שמים , יהיה חייב להביא קורבן חטאת בבית המקדש .
אל הספר