ראינו את דברי הרב הענקין , שיש "ראיות רבות מן המקראות " לתמיכה בדעתו , שעונש מיתה בדיני בני נח הוא רשות , אך הוא לא פירט . נציע כאן כמה מקורות "מן המקראות " התומכים בדעתו . התלמוד דן בשאלה מהו המקור בתורה לשבע המצוות שבני נח חייבים בהן " , ובמיוחד למצוות דינים , שהיא המקור לחובה המוטלת על בני נח לאכוף את מצוותיהם ולהעניש את העובר . כולם מסכימים כי המצוות שנצטוו בהן בני נח נלמדות מן הפסוק בספר בראשית : "ויצו ד ' אלקים על האדם לאמר , מכל עץ הגן אכל תאכל " . אולם הדעות חלוקות בשאלה מאיזו מלה בפסוק זה מצוות דינים נלמדת . לדעת רבי יוחנן , מצוות דינים נלמדת מן המלה "ויצו . " רבי יצחק לומד מצוות דינים מן המילים "ד ' אלקים . " רבי יוחנן מדגיש את האופי הציוויי של מצוות בני נח . מקור החובה לשמור עליהן אינו "מפני הכרע הדעת , " כי הם משרתים את המוסר והתועלת החברתיים . מקור החובה הוא היותן ציווי מאת האלקים . והוא קושר את המלה "ויצו " בפסוק זה שנאמר לאדם 57 בבלי סנהדרין נו , ב . 58 הו מב " ם מפרט מצוות דינים בהלכות מלכים ט , יד : "חייבים להושיב דיינים ושופטים בכל פלך ופלך לדון בשש מצוות אלו ולהזהיר ...
אל הספר