נראה לנו כי הספרות הדתית של הזמן האחרון תומכת ברעיונות אלה . נפרט מקצתה . . 1 נפתח בדברי הרב מאיר שמחה הכהן , רבה של קהילת המתנגדים בעיר דווינסק שבלטביה בתחילת המאה העשרים ומחבר הספר החשוב אור שמת על היד החזקה של הרמב " ם . כפי שראינו למעלה , הרמב"ם פוסק בספרו שהמלך רשאי להעניש רוצח , ואף להורגו , שלא בהתאם לדרישות של דין תורה , דהיינו ללא התראה , על פי עד אחד ובראיות נסיבתיות . רבים עסקו בשאלה מה מקורו של הרמב " ם לדין זה , במיוחד ההיתר להרוג רוצח על פי עדות יחידה , בניגוד לדין תורה הדורש שני עדים . הרב מאיר שמחה הסביר שדין זה מבוסס על השוני בטיבם של דין התורה ודין המלך . עונשי התורה הם חובה ; עונשי המלך מוטלים ברשות ולפי שיקול דעתו . ואלה דבריו . והנראה לי דרבינו [ הרמב - ם " א ' [ 'א סובר דוקא לדון דין הסנהדרין , בחוקים תורניים , שמצוה עליהם לדון , צותה התורה דבעי שני עדים , אבל ... במלך ישראל , דרשות ניתן להם , והוא לתיקון המדינה , דינם כמו שנתנה התורה הנימוסית לבני נח , וזה ענין מושכל . עונשי התורה מצווה הם , כלומר חובה . אין לבית הדין שיקול דעת בבואו להפעילם . הוא מצווה לדון ולה...
אל הספר