אפרים קנרפוגל מקובל במחקר לחשוב שבעלי התוספות וחכמי ההלכה שחיו באירופה הנוצרית במאה הי"ב והי"ג לא עסקו במאגיה ובסוד כל עיקר , כשם שלא התעניינו בפילוסופיה ובחכמת ההיגיון . אך אפשר להוכיח על פי מקורות רבים ( רובם עדיין בכתבי יד ) שמספר ניכר מן החכמים האלו דווקא המשיכו את דרכם של הקדמונים באשכנז ( שחיו לפני מסע הצלב הראשון ) בקשר למאגיה ולסוד ' . הם ביקשו להבין את שמות הקודש כדי להפעילם לצורכי הגנה ובריאות , ואפילו כדי לידע את העתידות על ידי שאלת חלום . ברור לחלוטין שלא כל בעל תוספות התעניין בתחומים הנ"ל . אדרבה , כמה מראשוני בעלי התוספות החשובים , כגון רשב"ם , רבנו תם ו , נ אליעזר בן נתן ( ראב , ( ן" רצו להשקיט או לדחות את ההתעניינות בתחומים אלו . כמה מתלמידיהם נכנעו לדרישת המורים , אבל אחרים המשיכו בפרישות ובמאגיה , ומספר התלמידים בקבוצה הזאת עולה עד סוף תקופת בעלי התוספות . מהתפתחות זו אפשר ללמוד שתנועת חסידי אשכנז , שהיתה בעלת עניין רב בתורות אלו ובהפצתן , היתה חריגה פחות מן המשוער . השאלה מה מידת השפעתה של חסידות אשכנז על התופעות האלה שהיו קיימות לא רק אצל חכמי גרמניה , אלא גם אצל 4 ...
אל הספר