שמחה עמנואל מעשה בבחור אחד שנתן אמונתו לריבה אחת שישאנה [ ... ] לימים עבר על אמונתו , ונשא אחרת והוליד שני בנים \ אחד נפל לבור ומת ואחד נשכתו חולדה ומת . אמרה לו אשתו מה מעשה הוא זה שבנינו מתים במיתה משונה , ואמר לה כך וכך היה המעשה . ( רש"י תענית ח ע"א , ד " ה '' מחולדה ובור' ( א מן המפורסמות הוא שלשידוכין — מה שמכונה היום "אירוסין" — אין משמעות הלכתית בדיני אישות , ואין הם יוצרים כל זיקה הלכתית בין המשודך למשודכת . השידוכין הם הצהרת כוונות של שני הצדדים על רצונם להינשא זה לזה , ובדרך כלל שני הצדדים מקבלים עליהם בשעה זו גם התחייבויות בענייני ממון ובעניינים אחרים , כגון גודל הנדוניה , מועד הנישואין , מקום המגורים של בני הזוג וכדומה . מצב זה , של הסכם שאיננו מחייב , נותן אופציה נוחה — ואפשר אף לומר : נוחה מדי — לכל אחד מן הצדדים לחזור בו מהשידוך ולהשאיר את בן זוגו או את בת זוגו לפני שוקת שבורה . משום כך בכל תפוצות ישראל בימי הביניים וגם לאחריהם , נהגו שני הצדדים להתחייב בשעת השידוכין על קנס ממון שיוטל על מי שיבטל את השידוכין . נוהג זה רווח בארצות המזרח ובארצות אירופה כאחד , וכבר דנו בו ...
אל הספר