מה אפשר ללמוד מן האמנות היהודית על כיסוי־הראש לגברים

שולמית לדרמן את ספרו "עולם כמנהגו נוהג" פרופ' זימר פותח בדיון על כיסוי ראש לגברים ' . הוא מציג את השאלה בדבר מנהג כיסוי הראש , שהשתרש בקרב הציבור הדתי כחובה שאינה מוטלת בספק ובלי לדעת מה מקורה , מה היו הסיבות להשתרשותה , וכיצד השפיעו עליה תנאי המקום . כדי לענות על שאלתו מביא זימר מקורות ספרותיים שונים המתייחסים לנושא . תכליתו של מאמר זה היא להתבונן בציורים המתארים את דמות היהודי משלהי העת העתיקה עד לסוף ימי הביניים , ולבחון דרכם את מסקנותיו של זימר . לפי המקורות התלמודיים שמביא זימר , מתפרש מנהג כיסוי הראש לגברים כמידת חסידות של תלמידי חכמים וכביטוי סמלי לקשר עם השכינה . בכל המקורות הללו מצוטטים פסוקים מהתנ"ך כבסיס לרעיון כיסוי הראש . לדוגמה , במסכת קידושין אומר ר' יהושע בן לוי : "אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה שנא' ( ישעיהו פ , 0 2 ' מלא כל הארץ כבודו . "' ועל כך מוסיף רב הונא בריה דרב יהושע , שהוא לא הלך אפילו 3 ארבע אמות בגילוי ראש מאחר שהשכינה למעלה מראשו . במסכת שבת מופיע נוטריקון לשם "סודרא" שהוא כיסוי הראש לגברים , וזאת לפי הפסוק בתהלים "סוד ה' ליראיו" 5 ) סוד ירא . ( ובמ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן