ברכה יניב מנהגי האריזה של ספר התורה באשכנז משותפים לכלל קהילות אירופה והפזורה הספרדית , והמכנה המשותף להן הוא החומר שממנו עשויים פריטי האריזה — האריג . שאר קהילות ישראל , כלומר קהילות המזרח וקהילות האגן המזרחי של הים התיכון , כולל מצרים , לוב ותוניסיה , נוהגים לשמור את ספרי התורה בתוך תיקים , כלומר ארגזי עץ 1 אנכיים בעלי מבנה גלילי או מנסרתי . חלוקה ברורה זו מקורה במנהגי האחסון והשמירה של ספרים בעת העתיקה , בתקופה שהמגילה היתה צורת הספר המקובלת . רבות נכתב על אביזרי השמירה וההידור של ספר התורה בעת העתיקה — היו אלה התיבה שבתוכה נשמרו ספרי התורה , התיק שבאמצעותו נויד הספר ואריזת אריג פשתן או צמר שעטפה אותו . אריזת האריג נודעה בשם "מטפחת , " מונח שמוצאו מן הארמית , או בשם "מפה , " מונח שמוצאו מן הלטינית . אריזה זו היא נקודת המוצא לדיוננו , שכן בעת העתיקה היתה אריזה זו משותפת לכל המשתמשים במגילות , לבני כל הדתות ובקרב היהודים בני כל התפוצות . המטפחת , או ה"מפה , " כפי שהיא מכונה בספרות ארץ ישראל , נארגה מצמר או מפשתן , היתה מרובעת בצורתה , מעוטרת בחוטים צבעוניים , ולחלקן אף נתפרו פעמונים ....
אל הספר