המונח 'כתר תורה' בספרות חז"ל ומשמעותו החברתית

( על מאבקם של חז"ל להנהיג את העם *( במקרא נדירה המלה כתר . היא מופיעה בצירוף 'כתר מלכות' שלוש פעמים במגילת אסתר . במקרא רווחים בעיקר המונחים 'עטרה' 'ו נזר / 3 במובן של כתר . דומה שגם בספרות חז"ל מימי הבית השבי לא היה המונח כתר רווח . לראשונה , כפי הנראה , אנו שומעים על שני כתרים במובן שררה ושלטון בימיו של ינאי המלך 76-103 ) לפנה . ( ס" בקידושין סו ע"א מסופר : 'מעשה בינאי המלך ... וקרא לכל חכמי ישראל ... היה שם זקן 4 אחד ויהודה בן גדידיה שמו ויאמר ... לינאי המלך : ינאי המלך , רב לך כתר מלכות הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן . ' ... בלי להיכנס כאן לדיון ברקע ההיסטורי או ההלכתי לתביעה הנזכרת , להפרדת שלטון המלך ממישרתר של כוהן גדול , נציין רק שתביעה זו להפריד בין שני הכתרים משקפת אני מודה לרב י' וינברגר , מעובדי המכון לאחזור מידע ולבלשנות חישובית , מערכת השו"ת , באוניברסיטת בר אילן , על העזרה שהעניק לי במציאת המקורות . 1 אסתר ב , יז , ו , ח , ופעם אחת 'בכתר מלכות / שם א , יא . פעמיים תורגם בארמית 'תגא' ( לעניין זה ראה להלן בפנים , ( ורק שם ו ח , תורגם 'כתרא . ' ' 2 לפי הקונקורדנציה של א' אבן ש...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן