הטענה הגורסת כי מדיניות הדיבידנד אינה משפיעה על שווי החברה

הטענה שמדיניות הדיבידנד אינה משפיעה על שווי החברה מעוגנת במאמרם של מילר ומודליאני " , והיא מניחה מצב של שוק משוכלל . דעה זו מתבססת על שתי הנחות יסוד : . 1 בעלי מניות המעונייניס בדיבידנד גבוה מזה שמחלקת החברה יכולים להגדילו באמצעות מימוש חלק מהשקעתם במניות החברה , ואילו בעלי מניות המעוניינים להקטין את הדיבידנד יכולים להשקיע את הדיבידנד שקיבלו - או חלק ממנו - ברכישת מניות נוספות של החברה . כך יכול כל משקיע לשלוט על גובה הדיבידנד וליצור "דיבידנדים מתוצרת עצמית" . ( Home-made dividends ) המשמעות היא , שמבחינת בעלי המניות נוצר נתק בין גובה הדיבידנד שקובעת החברה לבין גובה הדיבידנד שמקבלים בעלי המניות . . 2 החברה יכולה לחלק דיבידנד גבוה ובמקביל לגייס הון עצמי למימון השקעותיה . אפשרות זו מ נ ת ק ת בין החלטת הדיבידנד לבין החלטת ההשקעה של החברה . ראי : M . H . Miller and F . Modigliani , "Dividend Policy , Growth , and ( he Valuation of Shares " . Journal of Business 34 ( October 1961 ) . pp . 41 1-433 . כדי שהנחות היסוד יתקיימו ומדיניות הדיבידנד של החברה לא תשפיע על שווי החברה , אין די בכך שהמש...  אל הספר