כאמור , החברה יכולה לשנות את מבנה ההון גס באמצעות חלוקת דיבידנד . במקום לרכוש בחזרה חלק ממניות החברה בכספי ההלוואה היא יכולה לחלק את סכום ההלוואה לבעלי המניות כדיבידנד . נניח שוב שמבנה ההון של החברה כולל 100 מניות ששווי כל אחת מהן , ₪ 5 . 04 כלומר שווי החברה הוא . ₪ 540 החברה מגייסת ₪ 240 בהלוואה ומחלקת סכום זה כדיבידנד לבעלי המניות . השינוי במבנה ההון של החברה מעלה את מחיר המניה , ₪ 6-ל כפי שכבר ראינו , ושווי החברה עולה . ₪ 600-ל הדיבידנד במזומן הוא בסך ₪ 2 . 40 למניה וכתוצאה מכך יורד מחיר כל מניה . ( 6 . 00 - 2 . 40 ) ₪ 3 . 60-ל לכל בעל מניה יהיו אפוא ₪ 3 . 60 במניה ועוד ₪ 2 . 40 במזומן , . ₪ 6 . 00 ה"ס סכום זה זהה בדיוק לשווי המניה בחלופת הרכישה בחזרה כך שעושר כל בעלי המניות זהה בשני המקרים . לוח 11 . 13 מציג את תוספת השווי לבעלי המניות . לסיכום , נציין כי על פי המודל של MM הכולל מס חברות , שווי החברה הולך וגדל ככל שגדלה דרגת המנוף הפיננסי שלה . על פי תוצאה זו , כדאי לחברה להנפיק סכום מזערי של הון עצמי ולממן את יתרת הפעילות בהלוואות . תוצאה זו אינה עומדת במבחן המציאות , ואכן ההתנהגו...
אל הספר