הריבית המשולמת לבעלי החוב היא הוצאה מוכרת לצורכי מס ואילו הדיבידנד אינו מוכר כהוצאה . משוס כך , כאשר חלה על החברה חובת תשלום מס חברות , מבנה ההון משפיע על סך התזרים שמקבלים בעלי ניירות הערך שלה . הריבית משולמת מהרווח לפני מס ואילו הדיבידנד משולם מהרווח הנקי ולהבדל זה משמעות רבה מאוד . בדומה לתרשים , 11 . 6 גם תרשים 11 . 8 מציג את החברה ואת שוק ההון , אך הפעם המערכת כוללת מס חברות . לרשות החברה מסלולים חלופיים להעברת הון לבעלי ניירות הערך שלה בשוק ההון ; מסלול הריבית ומסלול הדיבידנד . תרשים 11 . 8 מציג את העברת ההון בשני המסלולים וכן במסלול משולב שבו חלק מהרווח מועבר במסלול הריבית וחלקו האחר במסלול הדיבידנד . נזכור כי שווי החברה כולה נקבע באמצעות סך התזרים המועבר לבעלי ניירות הערך שלה , כלומר , סכום הריבית והדיבידנד . מאחר שהריבית היא הוצאה מוכרת לצורכי מס , כל שקל המועבר מהחברה לבעלי החוב במסלול הריבית מתקבל כשקל נטו . לא כן הדיבידנד , כי הוא משולם מהרווח הנקי . אם כן , במסלול זה יש מעין "נזילת הון" אל הממשלה : שקל של רווח תפעולי לפני מס המשולם בשלב זה אנו מניחים קיומו של מס חברות בלבד...
אל הספר