כפי שציינו לעיל , הלוואות בנקאיות מיועדות במקרים רבים למימון הפעילות השוטפת של החברה , כגון מימון המלאי ויתרת החייבים , וזאת במסגרת ניהול ההון החוזר שלה . הלוואות אלה משמשות אפוא למימון הנכסים השוטפים של החברה . לעתים החברה מקבלת מן הבנק מימון לטווח בינוני , אך בדרך כלל המימון בהלוואות לטווח ארוך , בעיקר בסכומים גדולים ובשוק הון תחרותי ומפותח , הוא מימון הנלקח מן הציבור באמצעות הנפקת איגרות חוב . ענייננו כאן הוא בהשקעות בנכסים הקבועים ולכן נדון כאן בעלות ההון של הלוואה מן הציבור המתקבלת בהנפקת איגרות חוב . בחישוב עלות מרכיב זה של ההון יש להביא בחשבון בין היתר את מגן המס של הריבית ואת עלות ההנפקה . מגן המס מקטין את עלות ההון יחסית לשיעור התשואה הנדרש על איגרות החוב ואילו עלות ההנפקה מגדילה את העלות יחסית לשיעור התשואה הנדרש . נקודת המוצא לאמידת עלות ההון של הלוואות מן הציבור בהנפקת איגרות חוב היא אמידת שיעור התשואה הנדרש על איגרות החוב שיונפקו . ניתן לעשות זאת באמצעות מדידת שיעור התשואה לפדיון של איגרות חוב הנסחרות בבורסה . אם לחברה יש איגרות חוב הנסחרות בבורסה , שיעור התשואה לפדיון על ...
אל הספר