כאשר חברה מחליטה על השקעה חדשה עליה להזרים את ההון הנדרש לביצועה . בדרך כלל עומדים לרשות החברה מקורות פנימיים וחיצוניים . המקורות הפנימיים נובעים מהתזרים שאינו נדרש לתפעול ולמימון השקעות קיימות . דוגמה לתזרים כזה הוא הנתח מן הרווח הנקי שלא חולק כדיבידנד לבעלי המניות אלא נצבר בחברה . כל עוד לא הושקע הון זה או הושקע לתקופת ביניים בהשקעות נזילות כגון פיקדונות בנקאיים או ניירות ערך נזילים , יכולה החברה להפנותו להשקעות יצרניות ארוכות-טווח . מסיבות שונות , השקעות רבות מצריכות שימוש גם בהון חיצוני , דהיינו הון שהחברה מגייסת ממקורות החיצוניים לה , כגון הלוואה בנקאית , הון שנלקח כהלוואה מהציבור באמצעות הנפקת איגרות חוב , הלוואה מבעלי העניין בחברה , הון שגויס באמצעות הנפקת מניות וכדומה . עניינו של פרק זה הוא עלות ההון ואלה הנושאים שנדון בהם ו ? שיעור התשואה הנדרש ? עלות ההון הממוצעת המשוקללת ? עלויות מרכיבי ההון עלות הלוואה בנקאית עלות הלוואה מהציבור ? . הנפקת איגרות חוב עלות מניות בכורה עלות ההון העצמי : מניות רגילות ? התאמת עלות ההון לרמת הסיכון של מיזם ההשקעה התאמת פרמיית הסיכון התפעולי עלות ...
אל הספר