ניגודי העניינים בחברה אינם מוגבלים להנהלה ולבעלי המניות , והס שוררים גם בין קבוצות אחרות בחברה , כגון בין בעלי המניות לבין בעלי החוב ( בעלי איגרות החוב , בנקים וכדומה ) של החברה . גם במקרה זה ניגוד העניינים בין שתי הקבוצות הוא ניגוד עניינים מובנה . מרגע שבעלי החוב הלוו את כספם לחברה , הם מעוניינים שתישמר רווחיות החברה והרווחים יהוו מקור אמץ להחזר החוב . בעלי המניות עשויים לרצות בשינויים ברמת הסיכון של החברה ובהרכב ההון שלה גם אס שינויים כאלה יפגעו בבעלי החוב . לדוגמה , כניסה למיזם עסקי חדש הנתון לרמת סיכון גבוהה יחסית לרמת הסיכון הקיימת בחברה עשויה להיות רצויה לבעלי המניות אם למיזם יש פוטנציאל רווח גבוה המפצה על רמת הסיכון הגבוהה . לעומת זאת , בעלי איגרות החוב של החברה עשויים להפסיד מצעד כזה כי הם צפויים להיפגע אם רווחיות המיזם תהיה נמוכה או אס ייגרם הפסד , אך הם לא יזכו לתזרים מוגדל אס תתממש הרווחיות הגבוהה של המיזם , כי התחייבות החברה כלפיהם מוגבלת לתזרים שהוגדר מראש , אשר אינו גדל עם רווחי החברה . אם כן , מבחינתם של בעלי איגרות החוב , הצלחת המיזם תעניק להם את התזרים שהובטח מראש ואיל...
אל הספר