התאבדות של חבר משפחה , במיוחד הילד , מעוררת תגובה רגשית עזה של המשפחה . התגובות המיידיות של ההורים הן בדרך כלל עוינות והכחשה ; מאוחר יותר מופיעות אשמה ודיכאון . פרברו ( Farberow 1968 ) מנה את קשת הרגשות שעשויים בני המשפחה , קרובים , חברים והמטפל לחוש בעקבות ההתאבדות : ( ו ) רגשות חזקים של אובדן , המלווים בעצב ובאבל . ( 2 ) כעס בגלל תחושת האחריות או בגלל התחושה שהמתבגר דחה את מה שהציעו לו . ( 3 ) רגשי אשמה , בושה ומבוכה המשולבים בתחושת אחריות למותו . ( 4 ) רגשות כישלון וחוסר אונים נוכח התחושה שלא נתנו לו את מה שהיה זקוק לו . ( 5 ) רגשי הקלה על כי כל הקשיים שהמתבגר הציב למשפחה פסקו . ( 6 ) תחושת נטישה . ( 7 ) אמביוולנטיות , שהיא תערובת של כל הרגשות שהוזכרו . ( 8 ) תחושת ספק אם נעשה מספיק כדי למנוע את ההתאבדות . ( 9 ) הכחשה שמדובר בהתאבדות , וקשר של שתיקה לא לדבר על הנושא עם אחרים . ( 10 ) התעוררות דחפים אובדניים אצל ההורים . כדי לעזור להורים להתמודד עם הרגשות הללו טבע שניידמן Shneidman ) אצל ( Hatton ei al 1977 את המושג rn : r 1 i > nnn ) Postvention שאחרי . ( האטון ועמיתיו כתבו : "לפי ש...
אל הספר