מוות לעומת אובדנות הוא מרכיב שכיח בחיי היום יום . אנו מדברים על המוות כל הזמן וכולנו מכירים אנשים שמתו . במיוחד מאז נכנסה הטלוויזיה לחיינו הפך המוות להיות חלק אינטגרלי מתרבות הסלון שלנו . לעומת אובדנות שמעלה פחדים , המוות הוא עצוב אך בלתי נמנע . ההתנגדות לצורך במוות מופחתת על ידי הידיעה שאי אפשר למנוע אותו אבל ניתן לדחות אותו . פרויד כתב כי אינסטינקט המוות מתקיים בו זמנית עם אינסטינקט החיים . עם הופעת התפיסה הראשונה של חיים ומוות קיימות שתי אפשרויות לבחירתו של תינוק : האחת היא סיפוק הצורך , כלומר חיפוש האובייקט והאהבה , והשני הכחדת הצורך , כלומר אינסטינקט המוות . ניתן לסכם כי משאלת המוות קיימת מתחילת החיים , והמשאלה האובדנית מתחילה בגיל ההתבגרות . משאלת המוות ומשאלת האובדנות עלולות להתחבר במעשה האובדנות הסופי , אך הן עלולות להתפתח ממקורות שונים לגמרי . ההבחנה בין הקונפליקט הקשור למשאלת המוות לעומת זה הקשור למשאלת ההתאבדות חשובה מההיבט הטיפולי . בטיפול במתבגר שלו קונפליקט בעניין ההתאבדות כחלק מן הבעיות הקשורות למארגן הרביעי , חשוב לעזור לו להתמודד עם הבגרות הפיזית , המינית ולקחת אחריות...
אל הספר