וינסנט ( Vincent 1988 ) תיאר שלוש עמדות התפתחותיות בגיל ההתבגרות : כאוס , דיכאון נרקיסיסטי ופיקסציה מחודשת של האובייקט . המעבר בין עמדות אלו גורם לכאב רב , ואחד הגורמים שעוזרים למתבגר להתמודד עם כאב זה הוא ההחלטה לחיות . במעבר מכאוס לדיכאון נרקיסיסטי נאבק כל אדם עם השאלה אם לחיות או לא לחיות . השאלה הזו היא שלב נורמטיבי בהתפתחות ומהווה חלק מגיבוש זהותו של המתבגר . בתהליך הזה שואל המתבגר את עצמו מהי משמעות החיים , שאלה שהיא חלק מהנטייה לחשיבה הפילוסופית המאפיינת את הגיל הזה . הכאב המעורב בתהליכים אלה עלול להיות כה חזק שהוא מותיר צלקות רגשיות . במקרים אלה השאלה אם לבחור בחיים עולה יותר ויותר למודע והתהליך מפסיק להיות נורמטיבי . שלב ביניים זה , הכרוך באמביוולנטיות ובחוסר החלטה בשאלת החיים והמוות , מתבטא באופן התנהגותי על ידי שימוש בסמים ואלכוהול ובהתנהגות של סיכון עצמי כמו רולטת כביש או רולטה רוסית . ההתנהגויות הללו גורמות לתחושה של ריגוש ויכולות לגרום "התמכרות " להתאבדות . התמכרות זו מתבטאת בהתנהגויות אובדניות רבות , בדרך כלל לא קטלניות , שמטרתן למדוד את המרחק בין חיים למוות במצבי לחץ . ...
אל הספר