הגדרה

מורכבותה של ההתנהגות האובדנית מתגלה כאשר באים לבחון את ההגדרות לתופעה . רוב ההגדרות מסכימות כי התאבדות היא מעשה של גרימת נזק עצמי , שיש בו כוונה לגרום מוות , ואשר נעשה מתוך הבנת טבע המעשה . מעבר להסכמה זו עומדות בעינן שאלות נוספות : האם יש לשפוט התאבדות על פי התוצאה או על פי הכוונה ? האם ההגדרה כוללת את המאיימים להתאבד , המנסים להתאבד ואת קורבנות ההתאבדות ? שאלות אלו אינן בעלות אופי פילוסופי בלבד ; יש להן השלכות דיאגנוסטיות וטיפוליות . אך אין עדיין הסכמה בין לאומית לגבי הגדרת המונח . יש מדינות כמו ארצות הברית , שבהן משתמשים במונח "ניסיון התאבדות " להבהיר את נוכחותה של כוונה אובדנית ; לעומת זאת במדינות אירופה מיושם המונח "פארא אובדנות . " שניידמן ( Shneidman 1985 ) הגדיר התאבדות בתיאור שאינו משתמע לשתי פנים : " אדם מת , חור בראש , אקדח ביד , מכתב על שולחן . " אולם הגדרתו , חרף עוצמתה , אינה מקיפה התנהגויות המתוארות באופן שכיח כאובדניות ( אור בך Diekstra , 1992 . ( el al 1995 בספרות קיימת הבחנה בין שלוש קבוצות עיקריות של התנהגויות אובדניות החופפות במידת מה : מחשבות אובדניות - קוגניציות ה...  אל הספר