הגישה למטופל עם מחלת כליות מושתתת על הכרת התסמונות השונות וממצאיהן , כגון נוכחות או היעדר אזוטמיה , ( Azotemia ) פרוטאינוריה , ( Proteinuria ) יתר-לחץ-דם , בצקות , ממצאים אבנורמליים חריגים בבדיקת השתן , הפרעות בריכוזי המלחים , כמות שתן שאינה תקינה או זיהומים ( טבלה . ( 145-1 אי-ספיקת כליות חדה ( ראה פרק ( 146 ההסתמנות הקלינית נובעת מירידה פתאומית וחמורה בקצב הסינון הגלומרולרי , ( Glomerular Filtration Rate , GFR ) עליה בריכוזי הקראטינין ( Blood Urea Nitrogen ) BUN-m בדם וירידה בתפוקת השתן . עליה בנפח הנוזל הבין תאי גורמת לבצקות , ליתר-לחץ-דס ולעתים אף לבצקת ריאות חדה . כמו כן שכיחה הופעתן של היפרקלמיה , היפונתרמיה וחמצת . הגורמים השונים לאי-ספיקת כליות חדה מגוונים , וכוללים בין היתר : איסכמיה ; נזק לכליה בעקבות תרופות , רעלנים או פיגמנטים אנדוגניים ; אלח-דם ; מחלת כליות וסקולרית קשה ; דלקת כליות ( Glomemlonephritis , GN ) לסוגיה השונים ; פקקת של כלי דם קטנים ; ומצבים הקשורים להריון . אי-ספיקה פרה או פוסט-כלייתית היא לעתים הפיכה . דלקת כליות גלומרולרית סוערת Rapidly Progressive ) . ( Gl...
אל הספר