לי א לרוע זו בלבד המזל , שהכל לעתים רוצים קרובות בחופש מדינאים מרודנות רואים , החופש את הדברים רצוי לכולם בצורה . אחרת . יציבות עדיפה על דמוקרטיה ב 1990 עמדה ברית המועצות על סף התמוטטות . החור הקטן שניקב גורבצ ' וב באי רצון כמה שנים קודם לכן בסכר השלטון הסובייטי גרר שיטפון של חירות . המאורעות רדפו זה את זה : חומת ברלין הופלה , אירופה המזרחית שוחררה וברית המועצות החלה מתפרקת . לעמי ברית המועצות הייתה זו שעה של אופטימיות ותקווה . אחרי שבעים שנות טוטליטריות בולשביקית ומאות שנים של דיכוי צארי הפכו חברות הפחד שמאחורי מסך הברזל לחברות חופשיות . אבל בשעת ניצחון זו גברה הדאגה בבית הלבן . אמת , סיום אחיזת החנק של ברית המועצות במזרח אירופה התקבל בשמחה : חירות למזרח גרמנים , לפולנים ולהונגרים הייתה מטרה מתמדת של המדיניות האמריקנית . אבל קריסת ברית המועצות הייתה עניין אחר . בינואר 1990 נפגשתי עם הנשיא בוש האב בבית הלבן . למרות שאין לו מוניטין כידיד איתן של ישראל , כשדובר על סיוע במאמצים להעלות לישראל את יהודי ברית המועצות ואת יהודי אתיופיה , תמיד מצאתי אצל הנשיא בוש תמיכה רבה . בהזדמנות מסוימת נ...
אל הספר