הקומוניסטים הערבים בפלסטין המנדטורית היו בעלי מסורת יחידה מסוגה של שיתוף פעולה ( בדרך כלל תוך קשיים ניכרים ) עם יהודים . שיתוף פעולה זה התנהל תחילה במסגרת היהודית ערבית של המפלגה הקומוניסטית הפלסטינית ( פק"פ ) ולאחר מכן במסגרת הערבית הבלעדית של "הליגה לשחרור לאומי . " זו הייתה למעשה ההתגבשות הפוליטית היחידה על בסיס דו לאומי שפעלה לאורך זמן . המפלגה הקומוניסטית ( מק"י ) נותרה , עם הקמת המדינה , המסגרת הפוליטית היחידה שייצגה אינטרסים והשקפה פוליטית של האוכלוסייה הערבית . היא עיצבה דפוס הצבעה ייחודי וכבר מתחילת פעילותה היא הייתה יעד להצבעתם של נוצרים משכילים , בעיקר מאזור הגליל . כמו כן משכה אליה מצביעים מקבוצות שבניהן נשלחו ללימודים כארצות מזרח אירופה מטעם המפלגה . כחמישים סטודנטים ערבים זכו מדי שנה במלגת לימודים בארצות מזרח אירופה , ועד לאמצע שנות השמונים יצאו לגוש המזרחי למעלה מאלף סטודנטים ערבים " . מק"י נהנתה מכמה יתרונות בקרב הערבים : בשנת , 1949 מיד לאחר סיום המלחמה , התרכזו בשורותיה ובהנהגתה המשכילים והפעילים הערבים שנותרו בתחומי ישראל , המפלגה חייבה אמנם את החלטת החלוקה של ארץ יש...
אל הספר