חינוכו של הפטריארך אברהם - אבי אומת ישראל , ובסופו של דבר , אביהן של שלוש דתות מונותיאיסטיות גדולות - כרוך בדברים רבים , אך החשוב מכולם הוא חינוכו לבעל ולאב ראוי . הנצחת דרכו החדשה של אלוהים לא תהיה תלויה ברצף אקראי של גברים ונשים נעלים מטבעם , אלא בגידול נאות של הצעירים בכל דור והכשרתם למשימה של העברת מורשתם המוסרית והרוחנית . בפרק הקודם נוכחנו לדעת שמשימת ההעברה הזאת היא ציפור הנפש של הנישואין . בנישואין שמשמעותם מובנת כראוי , הגבר ידבק באשתו לא משום שהיא "בשר מבשרו , " אף לא משום שהיא יפה או משום שהיא מחזירה לו אהבה , אלא משום שהיא שותפה שווה לו במלאכת ההנצחה . בפרק זה נבחן לעומקה מלאכה זו עצמה . נבחן את חינוכו של אברהם לאבהות . אפשר היה , כמובן , להציג דיון דומה על אודות חינוכה של שרה לאימהות . מקום מרכזי בדיון הזה הייתה תופסת לידתו הפלאית של יצחק , לאחר שנות חיים ( תשעים במספר ) של עקרות , שמוכיחה ללא כל ספק שילדים הם בבחינת מתת והם אינם תוצר או רכוש של האם . * מקום מרכזי לא פחות היו תופסות אותן התרחשויות - כגון ברית המילה ועקידת יצחק , שפרק זה עוסק בהן מתוך התייחסות לאברהם - המבה...
אל הספר