פרק א ההשפלה הרביעית

Aber wir vergessen zu leicht , dass wir kein Recht haben , die Neurose dort in den Vordergrund zu stellen , wo es sich um eine bedeutende Leistung handelt . ] אבל אנחנו שוכחים בקלות רבה מד" שאין לנו זכות להציב את הנוירוזה בקדמת התמונה כל אימת שמדובר בהישג ראוי לציון [ . —פרויד , בפגישת החברה הפ 0 יכואנלי 0 ית של וינה , 12 בינואר 1910 בשיחה שהתקיימה ככל הנראה ב 1908 בערך , םיפר פתיד לתיאודו ר רייק את הבדיחה הבאה : בבית הספר שואלים את הילד איציק : "מי היה משה , "? והוא עונה "משה היה בנה של נסיכה מצרית . " "לא נכון , " אומר המורה , "משה היה בנה של אישה עברייה . הנסיכה המצרית מצאה את התינוק בתיבה . " אבל איציק עונה : "זה מה שהיא אומרת " ! הבדיחה מושכת את תשומת לבנו משתי בחינות ; ראשית , משום שדומה כי איציק , המפותח מכפי גילו , מוכיח כבר כשרון למה שפול ריקר , בדברו על שיטתו של פרויד עצמו , כינה באלגנטיות "הרמנויטיקה של חשד ;" ושנית , משום שהרי פרויד עצמו הוא שלימד אותנו להתייחס ברצינות לבדיחות . עד כמה רצינית עלולה בדיחה זו להיות יתבהר לנו אם נעביר את איציק מהחדר שלו בגליציה לאוניברסיטה של...  אל הספר