" אקדמה " ולא "מבוא / ' שכן מכל בחינה מהותית על הספר להציג את עצמו אגב אורחא ; "מאזין" ולא "קורא , " שכן עיקרו אינו שונה כלל מן הדברים כפי שנאמרו בעל פה . ההרצאות נהיו פרקים , וחוץ מזה לא שיניתי כלום , בתקווה שאיזה הד של המילה המדוברת ישרוד איכשהו במעבר לעמוד המודפס . אם כי התפתיתי לוותר לגמרי על אפראט מדעי , האני העליון הלמדני שלי ( וגם התסכול שפוקד אותי לעתים קרובות בניסיון לעקוב אחרי המקורות אצל אחרים ) שכנע אותי להוסיף מלוא הטנא הערות ; רובן נועדו לאפשר למי שחפצו בכך לבדוק את מקורותיי , אחרות באו להרחיב בעניין כלשהו או לסייגו עוד יותר . הנספחים הם טקסטים אחדים שלא ראו אור עד כה - את רובם כתב פרויד , אחד כתב אביו , כולם נידונים בגוף הספר - ושחשבתי כי מן הראוי שיימצאו לקורא בשפת המקור , גרמנית ( ואחד בעברית . ( הביבליוגרפיה קשורה ישירות להערות ואינה מתיימרת לשלמות . רוב המאזינים יסתפקו אולי בגוף הספר ויוותרו על השאר . אלא שגם אלה יופתעו אולי למראה ספר על משה האיש ואמונת הייחוד של פרויד , מאת היסטוריון המוכר בדרך כלל כחוקר יהדות ספרד , ולפיכך יגלו עניין מסוים בשאלה איך נולד הספר הזה ....
אל הספר