דפוסי הבחירה המתממשים בזמר בתחום הלקסיקלי תואמים את הדפוסים שהתגלו בו בתחומי הלשון האחרים . גם בתחום זה הזמר נוטה בעת ובעונה אחת הן לפנות למורשת הלשונית של העברית הכתובה בכלל ולשון המקרא בפרט הן להתרחק מלשון היום יום של תקופתו . הדומיננטיות של הרכיב המקראי באוצר המילים של הזמר מקורה בתפוצתם של פריטים לקסיקליים מן המקרא , ובפרט אלו שהם בעלי צביון מקראי מובהק . מילים מקראיות שנפלטו מן הלשון ברבדיה המאוחרים יותר נפוצות בזמר , ורווחת בו היקרותן של מילים במשמעויותיהן המקראיות גם כאשר היו נתונות 170 לשינויים סמנטיים בהמשך התפתחותה של הלשון . תפוצתו הנרחבת של מבנה 171 התקבולת והפנייה הטקסטואלית אל המקרא בדרך של שיבוץ פסוקים וצירופי 172 לשון מקראיים מוסיפה עוד נדבך למרכזיותו של הרכיב המקראי בזמר . לעומת הפנייה הברורה אל אוצר המילים המקראי הייתה הזדקקותם של המחברים לאפשרויות שפתח לפניהם אוצר המילים בן זמנם מצומצמת הרבה יותר . מילים שהתחדשו בתקופה המודרנית אינן שכיחות בזמר , ומילים שאולות מלשונות אחרות כמעט אינן משמשות בו כלל . בניגוד בולט לניצול האינטנסיבי של אוצר המילים המקראי , לרבות יסודות ש...
אל הספר