היערכות אוצר המילים הדוקה פחות מעצם טיבה מהיערכותם של תחומי הלשון האחרים , ועקב כך קשה יותר לתאר את מאפייניה בקורפוס נתון . תהליכי הלשון אינם פועלים בדרך כלל בתחום זה על קטגוריות שלמות , אלא על פריטים לקסיקליים בודדים , ועל כן התמונה הכוללת אינה מתקבלת בו מאליה במהלך הדיון כמו בתיאורם של תחומי ההגייה , התצורה והתחביר . בקורפוס הנידון כאן בעיה זו בולטת במיוחד בשל מיעוט ידיעותינו על היערכותו של אוצר המילים בתקופה הרלוונטית . השינויים באוצר המילים מהירים יותר מן השינויים בתחומי הלשון האחרים , ובעשורים הראשונים להתפתחותה של קהילת דוברי העברית בארץ ישראל היו תהליכים אלו מואצים במיוחד . הם התבטאו בהרחבה ניכרת של אוצר המילים , בהיערכות מחודשת של משמעיהן ובהתפתחות ריבוד סגנוני שהמיר בהדרגה את ההבחנות שהיו 1 מבוססות על מעמדן של המילים בלשון המקורות . תהליכים אלו אינם מתועדים , ולבד מחריגים מועטים אין עדויות מפורשות על מעמדן של מילים 2 ספציפיות במערכת הלשונית בת זמנו של הזמר . 1 על התהליכים שהשפיעו על היערכותו הסמנטית של אוצר המילים של העברית החדשה ראו למשל רוזן תשט"ז : ; 98-91 , 75-74 , 49-48 ר...
אל הספר