כמו בתחומי הלשון האחרים גם במיליות אין הזמר מצטמצם לתחומיה של הלשון הסטנדרטית , ונפוצות בו חלופות מורפולוגיות ולקסיקליות שהורגות מן המקובל ברובד לשון זה . החריגה עשויה להתבטא הן בעצם השימוש במיליות שאינן חלק מן הלשון בת הזמן הן ביחסי התפוצה בין הצורות האלטרנטיביות . רק לעתים הצורה השכיחה בזמר היא הצורה המקובלת ברובד הסטנדרטי של העברית החדשה , ופעמים אחרות מועדפות בו דווקא הצורות הנחשבות למסומנות או לנדירות . אפשרות לבחירה בין צורות אלטרנטיביות מתממשת בזמר בכמה קבוצות של מיליות ire אם — מילת הברירה או אינה שכיחה בזמר , ובסך הכול נרשמו בקורפוס המחקר עשר היקרויות שלה , כגון למות או לכבוש את ההר , ( 81 ) זוג או פרט / 2 x \ yra נחש נא , ( 56 ) ואין יודע עד היום / את הלבן או האדום ( 47 ) ועוד . בצדה נרשמו להבעת הבררה גם כמה היקרויות של אם . מרבית ההיקרויות הללו הן בטקסטים של ביאליק : דודי בא אם פרכס עוף , ( 218 ) הבמרכבה יעבור שבילו / אם במקלו ובתרמילו , 245 ) המבנה נקרה בטקסט זה עוד ארבע פעמים . ( לבד משיריו של ביאליק נרשמה אם להבעת הבררה בטקסט אחד בלבד : אך תענהו אם ככה או כך . ( 176 ) בלש...
אל הספר