בצד הפסוקיות המקושרות משמשות בזמר בהיקף מסוים גם פסוקיות זיקה שמצטרפות אל השם הזוקק בלא תיווכו של סימן שעבוד פורמלי . רובן המכריע של פסוקיות אלו הוא מן הטיפוס המקראי . סוג זה של פסוקיות , שנחשב כבר בלשון המקרא למבנה ארכאי האופייני ללשון השירית , מקובל למדיי בזמר , כמו גם בשירה בת זמנו . הדוגמאות שנרשמו לו בקורפוס המחקר הן אין אף שעל אדמתנו / לא כופר בדם , 289 ) = שלא כופר , ( זרע בדרכים משממה האבילו , 375 ) = שהאכילו משממה , ( מך ; היין יין תירוש / דרכנו ביקבינו = , 152 ) שדרכנו , ( זה 94 יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא = , 21 ) שנכספנו , ( בו נשירה בו נזכירה / הימים עברו = , 159 ) שעברו , ( נתק מוסרות שבר עול / שמו עליך = , 154 ) ששמו , ( על אויב כרע 96 95 נפל = , 135 ) שכרע , ( עלי באר חפרוה רועים = , 61 ) שחפרוה , ( הנה אאזין שיר ערשי הרחוק / הביע פי אם אלי בת = , 442 ) שהביע , ( רק קול תרועת הגיל / ביום ייגה האור = , 248 ) שייגה , ( הוא נודד בדרכים נסתרות , עתיקות / נמתחו בשנים רחוקות רחוקות = , 216 ) שנמתחו , ( כל נטע שתלנו / עלה פה וגדל , 360 ) = ששתלנו , ( יואר היום ראה אותך / אותו ...
אל הספר