השעבוד אינו נפוץ בזמר . המשפט הפשוט הוא המבנה הדומיננטי בתחביר הזמר , ומשפטים מאוחים ומורכבים נקרים בו רק בהיקף קטן . אך על אף תפוצתן הנמוכה של הפסוקיות המשועבדות בזמר , נרשם בהן מגוון של אמצעי שעבוד . הגיוון באמצעי השעבוד הוא אחת מן התכונות שבהן נבדלים רובד הלשון הכתובה ורובד הלשון המדוברת זה מזה . בלשון המדוברת היום יומית שולטת 84 המילית ש , והיא אמצעי השעבוד העיקרי במרבית סוגי הפסוקיות . בלשון הכתובה , לעומת זאת , משמשים אמצעי שעבוד מגוונים , והמילית ש היא רק פריט אחד מתוך מבחר של אפשרויות שעומד לרשותם של הכותבים . עצם הניצול של מגוון דרכים לצורך הבעת השעבוד משייך את הזמר אל תחומי הלשון הכתובה , ותפוצתן של כמה דרכי שעבוד שהן בעלות ערכיות סגנונית גבוהה במיוחד מחזקת מגמה זו והופכת אותה למובהקת . 83 לאמתו של דבר , איפוס השווא הנע בנסיבות אלו רווח כזמר יותר ממימושו התנועתי ( ראו עמ' , ( 97-95 והבחירה בדרך הגייה זו הייתה משתלבת היטב במקובל בזמר . 84 לסוגיית השעבוד בעברית החדשה ראו ברמן ; 329-328 : 1997 גלינרט . 323-308 י 1989 בבחירה בין אמצעי השעבוד פועל בזמר בצד השיקול הסגנוני גם השיק...
אל הספר