המרתו של בניין התפעל בבניין נתפעל היא אחד מקווי הלשון המבדילים את 62 לשון חז"ל מלשון המקרא . כחלק מן הנטייה המקראית של הזמר הצורות האופייניות ללשון חז"ל נדירות בו , והן באות בקורפוס המחקר בטקסטים ספורים בלבד . שתיים מהן נקרו בטקסטים של ביאליק : הס בגן נזדעזע נוף , ( 218 ) החמה מראש האילנות נסתלקה . ( 134 ) האחרות נקרו בטקסטים שתורגמו מרוסית בתקופות שונות : לא סיעת בני עורב נתכנסו שם , ( 247 ) שאון התותחים נדם / שדה הקטל נתייתם , ( 415 ) עירום היער שדות נתייתמו , ( 324 ) תכול המטפחת קורטוב של נחת / ונתגשם החלום . ( 196 ) ניצול קווי לשון המזוהים עם לשון חז"ל נדיר בזמר , והופעתן הספורדית של צורות נתפעל הן אחד הגילויים המעטים שנרשמו בו לשימושי לשון מובהקים שמקורם ברובד היסטורי זה בתולדותיה של העברית . מספרן הקטן מדגיש כי קווי לשון שמקורם בלשון חז"ל אין להם תפקיד פעיל בעיצוב שימוש הלשון המיוחד לזמר . 60 ראו פרק ג לעיל . 61 ראו בעניין זה גם הדיון בצורות ההפסק ( לעיל עמ' , ( 120 וכן הסיכום לפרק ו וההפניות המובאות שם . ההבדל בין שני דורות הכותבים צוין גם במחקרים אחרים . ראו אופק : 1988 622-621...
אל הספר