על מות

^ דרוס אכולעאפיה כרע ; מספר רב של קינות על מות נכבדי זמנו . על מות פטרונו הראשון דון של י מה בן צדוק ( בשנת 11273 חיבר טדרוס מחזור של שתים עשרה קינות , 1 רובן בצורת שירים שווי חרת ושקולים במשקל הכמותי "הערבי , " וקצתן בצורות שהושפעו 1 1 משירת הקודש ונשקל ! במשקל ההברות . החשובים בשירי המחזור הן הקצידות הארוכות ( כמו השירים סו , סז להלן pw , ( נופלות באיכותן מן הקינות הקלאסיות האנדלוסיות . טדרוס , באותו זמן משורר צעיר כבן עשרים וחמש , מתגלה בהן במלוא כישרונו הבשל 1 1 1 כשולט ברזי הפואטיקה של שירת החול העברית ( והערבית , ( כפי שהכירם בקינות משוררי " תור הזהב , ' במיוחד בקינותיו של משה אבן עזרא . בקצת מן הקינות חרג טדרוס מדרכי הסוגה הקלאסית גם בצורה וגם בתוכן , הן מפתיעות במקוריותן ובחידושיהן ומבחינות שונות הן היצירות המעניינות ביותר שכתב . בולטת בייחודה ובחשיבותה הקינה על מות יצחק בן צדוק ( בשנת : ( 1278 'זמן בגזרה שווה' ( להל י ן , שיר סט . ( עיקר תוכנה הוא בסיפור מאסרו של דון יצחק והוצאתו להורג בתלייה . המשורר משתמש באמצעים שונים כדי להשיג אפקט דרמטי . בתיאורו הוא משלב אפיזודות שונות -...  אל הספר