צבית דון , סב ^ לת מזרונים ^ א / ר ריחה כריח קדמונים , ופניה כשחר עת 1 ? לותו / ואור לחןה ניאור שמש מעונים , ^ פלןיה כגחלי אעז אדמים / ושניה כמו ברד לבנים . ובענני , ןתוךה אל כבלי / ? עיניה לאט חצים עזנונים ואם אבכה , אזי תשמח לבגביי / וגם תגיל ותמלא ששונים — כשושנה א 2 / זר ת ^ זחק ותשיש / ןתוציא ציץ בעת יבכו ןגננים . את ותמשך יחידתי בחוטי / שפתיה א ^ זר אךמו לשנים — בעת תפתח עזפסיה ב : מהלל / גביר יוסף , $ דון כל הקזגנים , אשר רבו שבחיו באדמות / ועטה הוד והדר בסדינים . חכם לבב , הקימו האלהים / בישךאל להורות דת ודינים , בחכמתו ובינתו ןשכלו / & מ 7 נודע עדי אךחות דךנים . לר' יוסף אלקרוי . . 1 חבצלת שרונים כינוי ליפהפייה ( על פי שה"ש ב , א . ( קנטונים בשמים טובים . . 2 ופניה הבהירים . מעונים שמים . . 4 תענני בסרבנותה . . 6 ציץ פרח . יבכו ב"דמעות" הגשם . . 7 יחידתי נפשי . בחוטי שפתיה בשפתיה הדקות ( על פי שה"ש ד , ג . ( כשנים כחוטים אדומים ( על פי יש' א , יח . 8 . ( המעבר לשבחי המהולל . הסגנים המושלים . . 9 בסדינים בבגדי יקר ( על פי ישי כג , ג . 11 . ( עדי אפילו אצל ; ארחות דדנים שיירות ש...
אל הספר