1 £ ' ךרת החול האנדלוסית של "תור הזהב" נשלטה על ידי הקונבנעיות הז'אנריות המסורתיות ושירים שביטאו את עולמו הפרטי של יוערם היו נדירים בה . בדרך כלל הוגבלו שירים כאלה לתחום נושאי אחד - כך שירי המלחמה של שמואל הנגיד , שירי המאבק בין הרגש לתבונה של שלמה אבן גבירול , שירי הסבל והנדודים של משה אבן עזרא ושירי עיון של יהודה הלוי . טדרוס אבולעאפיה חיבר 'שירים אישיים" רבים ומגוונים משל קודמיו . חלקם מהווה מעין יומן שירי , כאילו ביקש טדרוס 'לתעד' בהם את מאורעות חייו השונים , לתאר מקומות ומעבים שנקלע אליהם , להגיב - לפעמים בספונטאניות - על גירויים שונים , לבטא את מעוקותיו היומיות , את חלומותיו הקטנים והגדולים , את תשוקותיו ותאוותיו העזות . לימים , כאשר אסף את השירים ל'גן המשלים והחידות , ' הקדים לרבים מהם כתובות שתיארו את הנסיבות שבהן נכתבו . את אורח חייו בעעירותו , בימי אושרו ורווחתו , תאר טדרוס ממרחק של שנים ובתנאים של מעוקה קשה בקעידה המעטיינת בשכלולה האומנותי "הליל החושקים חוזר חלילה' ( להלן , שיר כת . "הפתיחה" שלה מתחילה בתיאור "ליל החושקים" המתענים בבדידותם ( 13-1 ) וממשיכה ב '' נסיב' - בקטע ...
אל הספר