בעיר העתיקה של נקסוס , אשר בדומה להרבה ערים יווניות מטפסת ועולה מהים לאורך מדרון סלעי בצבעי חום בהירים , שוכנת ביניהם כיכר קטנה עם טברנה . עצי אקליפטוס שולחים את צמרותיהם החלודות מבין צללי הבתים הצפופים לעבר האור . האוכל לא רע וזול יחסית , ולכן מתמלאת הטברנה בכל ערב בתרמילאים ובמשפחות צעירות . שיחות נשמעות בכל פינה , נערות מצחקקות , ופטפוטי ילדים ממלאים כאפרוחים את הכיכר . כך על כל פנים זה היה בקיץ , 1985 במהלך אותה חופשה באיים הקיקלאדיים , שהיתה מבחינתי תחילתה של הפילוסופיה . הביולוגיה , תשוקתי הראשונה , התחילה לרתק אותי כאשר שאלתי את עצמי בהיותי ילד מדוע כשבולעים גלעין של דובדבן לא גדל עץ של דובדבן בבטן . אבל בתחילת מסעי אל נבכי הפילוסופיה עומדת אמרה . כבר בערב הראשון בטברנה תפס את עיני לוח אבן , שהיה משוקע בכותל כמו לוח זיכרון . על לוח האבן היה כתוב : — To be is to do סוקרטס — To do is to be סארטר — Do be do be do סינטרה כפי שהתברר לי לאחר מכן , אף אחד בטברנה ההיא לא המציא את האמרה הזו , שהיא ידועה למדי . אבל בשבילי היא היתה אז חדשה , ולכן היא ריתקה אותי הרבה מעבר לבדיחה . היכרותי ע...
אל הספר