ענת אשר הפרויקט " חשיפה כפולה" מביא בפני הצופים מגוון סרטונים , שבכל אחד מהם מוצגות שתי פרשנויות ליצירת אמנות אחת . בכך מבקש הפרויקט לנסח מהלך-על הנוגע לעצם רעיון הפרשנות , ובפרט לזו העוסקת בצילום . הפרשנויות הבודדות מתקבצות לכדי מצבור כולל , המאפשר לחשוב על המשמעות שיש לפרשנות – ובכללה שיח האמנות והצילום – במרחב הציבורי . השיח הפרשני משגשג בימינו לא רק בשדה האמנות והתרבות , כי אם בשלל שדות שיח נוספים , בהם פוליטיקה , כלכלה , ספורט , תחומי האקטואליה למיניהם ועוד כהנה וכהנה . מתוך כך , עולות ביתר שאת שאלות הנוגעות לפעולת הפרשנות : האם זכות הפרשנות עומדת לכל אחד ? האם מדובר בשיח מומחים מדיר , או דווקא בשיח פתוח שכל אחת מוזמנת ליטול בו חלק ? האם התרבות הפרשנית משליכה על אופני ארגון המציאות החברתית שבה אנו חיים ? אני מבקשת להציע כי ריבוי פרשנויות הוא בעל ערך לא רק מבחינה תוכנית או אסתטית , אלא עשוי להיות לו ערך אמנציפטורי של ממש , בזכות חתירתו תחת המבנה ההיררכי של המשמעות הרווח בהקשרים רבים בחיינו . הערעור על המבנה ההיררכי של המשמעות עשוי , בתורו , להיות חתרני גם ביחס למבנים החברתיים ההירר...
אל הספר