פתח־דבר: בדרך אל הצילום

ש ל ו ם ש פ י ל מ ן גם אם במבט ראשון נדמה ש"פתאום קם אדם בבוקר" ומקים מכון לחקר הצילום , זוהי למעשה תוצאה של תהליך רב שנים . לאחר שעשיתי את רוב שנותיי בעולם העסקים , מימשתי לפני שש שנים תשוקה פנימית לאמנות בכלל ולצילום בפרט ; עזבתי את העולם העסקי על מנת להקדיש את עצמי , במלוא מובן המילה , לשדה הצילום . הקמתי את מכון שפילמן לצילום ( The SIP ) מתוך שאיפה להעמיק את המחקר בתחום זה וליצור מערכת שתנגיש את הידע לקהל רחב ככל האפשר . ראשיתו של התהליך הייתה בהיכרות עם אמרתו המפורסמת של הצלם ההונגרי לסלו מוהולי-נאג' , ( 1946-1895 ) אביה מולידה של תפיסת " הראייה החדשה" בצילום , שלמורשתה מוקדשת התערוכה הראשונה במכון . מוהולי-נאג' טען כבר : 1926-ב " האנאלפבית של העתיד לא יהיה רק מי שאינו יודע כיצד להשתמש בעט , אלא מי שאינו יודע כיצד להשתמש במצלמה . " דבריו נגעו בי עמוקות . הטענה כי חוסר היכולת לפענח ולהבין את הדימוי החזותי המצולם משמעה פערים בלתי נסבלים בידע האנושי הובילה אותי לשאול ביתר שאת : מהו צילום , מה מייחד אותו וכיצד יש לקוראו ? על הרלוונטיות של השאלה לימינו מעידים הנושאים הרווחים בשיח התיאו...  אל הספר
מכון שפילמן לצילום