רופסור יפני בשם ימגישי לימד בשתי כיתות במכון הטכנולוגי של טוקיו . את כיתת הבוקר הוא שאל : " מה שיעור התושבים ביפן שמתים מסרטן , ממחלת לב , מרצח ומתאונות דרכים " ? ואלו התשובות של כיתת הבוקר : סרטן 24 . 14 % – מחלת לב 24 % – רצח 14 % – תאונות דרכים . 18 % – כיתת הערב נשאלה שאלה זהה , אך במקום לשאול על השיעור באחוזים הם נשאלו כמה מקרי מוות כאלה מתרחשים מתוך 10 , 000 מקרי מוות . להלן תוצאות כיתת הערב : סרטן , ( 12 . 86 % ) 1 , 286 – מחלת לב , ( 15 % ) 1 , 512 – רצח , ( 5 % ) 487 – תאונות דרכים . ( 9 % ) 893 – ההערכות של כיתת הערב היו כמחצית מאלו של כיתת הבוקר . האם יש הבדל בין הערכת מספר באחוזים לבין הערכתו בדרך אחרת ? מחקרים מראים שכשאנחנו מקבלים החלטה על בסיס של הסתברות , אנחנו נוטים להתמקד במונה ולהזניח את המכנה . כך למשל נמצא שרוב האנשים ( 61 % ) מעדיפים הגרלה שבה יקבלו פרס אם יוציאו כדור לבן מכד שבו יש 100 כדורים שמהם 9 לבנים על פני הגרלה שבה יקבלו פרס אם יוציאו כדור לבן מכד שיש בו 10 כדורים שמהם כדור אחד לבן . סיכוי של 9 / 100 נתפס כגבוה יותר מסיכוי של . 1 / 10 תופעה זו , הנקראת הטי...
אל הספר