4.3.2 דמוקרטיזציה של התקן הלשוני

ההתפתחות המכרעת , המשנה למעשה את כל התמונה הסוציולינגויסטית הוותיקה , מתרחשת לעינינו בדור הזה . משולבים בה גורמים כמו מדיניות לשונית ממלכתית או לאומית , שידוד מערכות כללי בריבוד החברתי-הכלכלי הישן , הליברליזציה בכל תחומי החיים והנכונות לפלוראליזם תרבותי . נוספים עליהם ביסוסו , כלליותו והעמקתו של החינוך היסודי , והניידות הרבה של האוכלוסיה . עולים על הכול אמצעי התקשורת ההמוניים : העיתונות , הקולנוע , הרדיו והטלביזיה . למעשה מתבטלים והולכים התנאים לשימורם טל ניבים מקומיים . גם הריבוד ללשו 7 עילית וללשון נמרכה נמס והולר בחינוך הכללי ובאמצעי התקשורת ההמוניים המגיעים אל כל אחד גם בדיבור חי . ניבים גיאוגרפיים יחזיקו מעמד רק במידה שיוכרו כתקו בבתי-הספר ובתקשורת ההמונים . ואמנם , הליברליזציה , הביזור , והסובלנות לפלוראליזם פתחו במקומות רבים את הדרך לפני רגשות הזדהות וגאווה , ששאפו למעמד תקני ורשמי לניבים , או לשרידי-לשון מקומיים . סוף סוף מלמדים לשונות מקומיות בכיתה א' בשווייץ , בויילס , במדינות אפריקה , ועוד . מצב מעניין מתהווה בכמה איים של הודו-המערבית , ובמקומות אחרים , שבהם או לתרו במאות הק...  אל הספר
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ