חידושים ושינויים מגיעים בכל זאת גם אל תקן לשון-העל בכמה דרכים . דרך קלאסית היא באמצעות אמנים ויוצרים ספרותיים המבטאים את הווי העם ואת הפולקלור לא רק בתכנים הספרותיים , אלא גם בדרך הדיבור העממית . יצירות ספרותיות כאלה , או תרגומים ועיבודים בלשון הדיבור המופיעים כתפנית תרבותית , מייסדים לעתים תקן לשוני חדש על-ידי העלאת העגה לסטאטוס יוקרתי . כאלה היו תרגומים של כתבי הקודש לאנגלית ולגרמנית בזמן הרפורמאציה הדתית , וכן ספרויות של אומות רבות הנחשבות עכשיו לקלאסיות . בתהליך הזה יש מחזוריות טיפוסית . העגה המורדת והתת-תקנית נהפכת במשך הדורות , בהתגבשותה הספרותית , לתקן הסמכותי , העומד מצידו הוא בדרכן של התפתחויות חדשות . ה"דקדוק" במובן הלימודי הישן איננו אלא סידורם והוראתם של ההגייה והצורות , הנטיות , המשמעויות והצירופים ה"נכונים" לפי תקן ספרותי כזה , והשלטתם על שימושי הלשון תוך מאבק נגד סטיות מקובלות בשימוש הלא-משכיל והבלתי תקני . דקדוק כזה , המכונה נורמאטיבי ( מכתיב , ( הוא פרי המאבק החינוכי לשמירת התקן הישן מפני ההתפתחויות החדשות - וגם מכשירו של מאבק זה . דבריו של י'ספרסן ( 4 . 1 . 2 ) על סמכ...
אל הספר