4.1.3 התקן ולשון-העל הספרותית

תולדותיהן של לשונות ושל תרבויות שהשאירו חותמן על ההיסטוריה מאפשרות למדע הלשון לתת תיאור שלם יותר על אופן פעולתה של החברה , על המערכת הלשונית , ועל התקן . לתיאור כזה יהיו השלכות גם על שאלת מוצאן המשותף של שפות ועל היפרדותו , וגם על השאלה אם כל לשונות האדם יש להן מוצא אחד . הסיפור מתחיל בחברה "פרימיטיבית" של שבט קטן בג'ונגל . מעבר לנהר או להר יש קרוב לוודאי שבט אחר , ולשונו שונה . אולי שונה מאוד ללא יכולת הידברות ; ואולי אין זה אלא פלג שנפרד מן השבט שלנו לפני דורות מספר , ולשונו קרובה עד כדי יכולת הידברות , אך לא זהה לגמרי . בני שני השבטים יזהו מייד , אם ישמעו קול דיבור בלילה , את השתייכותו של המדבר . בתור השבט שלנו , כמו . גט בשני , יש גאווה על הדיבור שלהם , לעומת זה של האחרים . לא רק בשבטים פרימיטיביים כך . עד לדורות האחרונים מלגלגים בני אדם על בני מחוזות אחרים שמבטאם שונה , ואומרים שהם "מנגנים , " או גם עלגי-פה-ולשון . אדם מטבעו מעריך את עצמו , את שבטו , את מנהגיו , את לשונו , על פני אלו של אחרים . בחברה האנושית הקדומה הייתה קיימת כבר מודעות לתקן הלשוני שלה , הבחנה בינו וביו מה שחורג ...  אל הספר