2.3.0 גישות פילוסופיות אל הלשון ואל המציאות

המשמעות , או כפי שכינינו אותה עד עתה , התוכן התקשורתי , אפשר לומר שאיננה שייכת כלל אל הלשון עצמה אם תופסים אנו את הלשון כאמצעי תקשורת ותו לא . לפי זה , התוכן של התקשורת שהלשון מעבירה יכול להיות מחוצה לה לגמרי . לגבי הלשון הוא גתרך , ולכן "מציאות" ביחס אליה . זוהי בעצם התפיסה המצויה אצל הבריות , המניחים כי מציאות ולשון קיימות באופן בלתי תלוי זו בזו . אך לא כזאת הייתה תמיד תפיסתם של פילוסופים . אסכולות עתיקות וגם חדשות פירשו את מה שאנו קוראים "מציאות" כבבואה של הכרתנו המתגלית במלים ובמשפטים . פירוש כזה מטיל את עצם הסברת המציאות על הפילוסופיה של הלשון והמשמעות ( רוזן תשט"ו ע' ; 188 בר-הילל תש"ל ע' . ( 170 רוב חוקרי הלשון בימינו אינם מקבלים על עצמם משימה כזאת , אר גם אינם מנסים עוד כבעבר "לדחוק את המשמעות החוצה " ( בולינג יר v Bolinger 1968 . ( 243 לגבי אלה "מעיאות שמחוץ לל & ר ן " " -ו משמעלת " אינן אותו הדבר . תהיה המציאות שמחוץ ללשון אשר תהיה ( או לא תהיה כלל ) , משמעותה של מלה מסוימת הוא עניין השייר לעצם מהותה של הלשון . בעיסוקנו בהגאים ובצורות בלבד , אפשר היה לשמור על סייג מפני מעורבו...  אל הספר
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ