2.2.1 מתי "צורן" ומתי "מלה"?

עד עכשיו השתמשנו בכינוי השגור מלה , מלים , בשביל יחידות אלו . יש סיבות טובות מדוע עלינו להחליף כינוי זה בכמה מונחים מדויקים יותר . אמרתי היא מלה אחת , אני אמיתי שתי מלים ? נית 3 ס- ר הן שתי מלים או אחת ? the house באנגלית הן שתי מלים , הבית בעברית מלה אחת ? ברור שמה שאנחנו רגילים לקרוא " מלה" הוא בעצם קטע דיבור שהנהיגו לכתוב אותו ברצף-אותיות עם שימת רווח לפניו ואחריו . כשם שהבדלנו בבירור בין הגה במלה המדוברת ובין אלת כתובה , כן נבדיל עכשיו בין מלה מדוברת ו נשמעת וביו תיבה כתובה . מה שהבריות רגילים לקרוא " מלה" מתאים יותר כתיאור לתיבה הכתובה . כשאנו באים עכשיו ליחידות הצופן במישור השני אנו זקוקים להגדרה מדויקת יותר . האסכולה הסטרוקטוראלית בבלשנות הציעה דרך עקבית להגדרה כזאת . עלינו לבודד " אירוע לשוני " שלם , כלומר : מקרה של תפקוד לשון . מקרה כזה מוכרח לפי הגדרתו להיות מורכב מארבעת היסודות הבאים : ( 1 אדם משדר המפיק חומר לשוני ו מעביר באמצעותו תוכו תקשורתי , להלן : מסר . ( 2 אדם קולט השומע את החומר הלשוני ו מקבל לידיעתו את המסך . " ( 3 החימר וזלשרני " שהוא מבחינה פיסיקאלית אנרגיה בצורת ...  אל הספר
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ