2.1.4 דוגמה מהצופן הפונולוגי בעברית

הצופן הפונולוגי בעברית החדשה מאופיין בכך , שהמסיבות ההיסטוריות של תחייתה פישטו וביטלו את הגייתו בפועל של הבחנות דקדוקיות רבות . מצד שני , " נסיס ההגייה " ( ראה להלן ) איננו אחיד , וגם לא דיאלקטי , כי אס קיבוץ-גלויות של בסיסי-הגייה של לשונות אחרות ; אם כי קיים כבר גרעין מגובש של דוברי עברית בעלי בסיס הגייה מיוחד לה . דוגמה מאלפת על צדדיו השונים של מצב זה לגבי הצופן הפונולוגי אפשר למצוא בהסדר שהסדירה האקדמיה ללשון העברית את התעתיק הרשמי ( המדויק ) לכתב הלאטיני . נדרשות לנו , אבל , שורות אחדות של הקדמה על טיבם הכללי של סדרים בתופעה כמו הלשון , שביסודה היא ביולוגית ככלות הכול . בניגוד לאמונות קדמוניות שהלשון ניתנה לאדם מן האלים , סבור המדע שהלשון היא כושר טבעי של האדם הנובע מן התנאים של קיומו הפיסי . כשם ששמענו מברה שהלשון פותחה מן האפשרויות הקוליות של האדם , ולא מן החזותיות למשל , בגלל היתרונות הביולוגיים שהיו לשימוש בקול ( ראה - ( 1 . 1 . 1 כן אפשר להניח , ולעיתים קרובות גם להיווכח בזאת , שכל מבנה ותפקודה של הלשון הם תוצאות של תהליכים אבולוציוניים , ולא של תכנון על פי העקביות וההגיון . מ...  אל הספר
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ