עתה נראה כיצד מתפקד כל קול בודד בצופן הלשוני . המלה טיביץ למשל , שונה מ-מיניץ אך ורק בהבדל שביו . / 0 / -ל / נ / אר הבדל קולי לא-גדול זח הוא שמחליף את הסימן כולו בסימן אחר שבתוכו התקשורתי שלו יש כמה הבדלים מן הראשון : לא הוא המרביץ כי אם אנחנו ; לא אחד כי אם רבים , לא עתה כי אם בעתיד . בכל מקרה סל שינוי סימן נ כל לומר כי יחידות-הקול , ואפילו רק יחידת-קול אחת כמו במקרה שלנו , עשויה לשנות את אופיו הקולי של סימן הצופן , כלומר להפוך אותו לסימן אחר . ברור , שאי-ודאות באשר לזיהויו של קול בודד עשויה להיות אי-ודאות באשר לסימן כולו . ברוב המקרים אנו מתגברים על אבדנו של קול מן הקולות בעזרת דרכי ניחוש שונות , אך יש שגם קול אחד שהתחלף בשמיעתנו מפריע לנו להרכיב מלה שתצטרף אל האחרות צירוף משמעותי . אין ספק שמבחינה תפקודית חשוב לנו לקבל הבטחה שאכן יובחנו ללא טעות כל הקולות המתפקדים . כפי שיתברר לנו , קיימת אמנם שיטה שאכן הייתה מסוגלת לדאוג לכר כביכול , לא רק בימינו בעזרת לימוד הכתב והדקדוק והחינוך לדיבור תקין בבית-הספר , אלא גם לפני מאות-אלפי שנים , כאשר לכל תרבות-הלשון הזאת לא היה כל זכר . שיטה כזאת...
אל הספר