1.2.3 אלטרנטיבות לאוניברסאלים הלשוניים

ניתן עכשיו לסכם את תכונותיה של כל לשון אנושית באופן מוחשי יותר , כפי שאולי יתארו אותה "החוקרים מך החלל" בסופה של חקירה לא-קלה . ייתכן שרק בדיקה מקיפה של איכויות אקוסטיות תביא אותם לחשוד שההתנהגות הלשונית הזאת איננה דרך תקשורת אחת וכללית , ושיש למעשה אלפים של לשונות שונות . הם יגלו שכל בני-האדם מפיקים בשעת שידור לשוני תקשורתי צרורות של קולות שונים זה מזה , אך מוגבלים כולם למערכת הגאים שמספרם כמה עשרות . כל אחד מן ההגאים המובחנים האלה חוזר ומופק בתור רצף הדיבור , אך ללא תדירות או רווח קבועים . הם מצאו שאין זה שטף סתם , אם כי הוא נשמע כר , אלא שההגאים מרכיבים קבוצות , במספר שונה ובהרכב שונה של הגאים בכל קבוצה . גם כל קבוצת-הגאים כזאת עשויה לחזור מדי פעם בפעם בדיבור , והיא משמשת סימן לאיזה פריט של תוכן תקשורתי . כל מלה-סימן היא אפוא פריט דו-פרצופי : מן הצר הקולי , על פי הרכב ההגאים שלו , הוא סימן ; מצד התוכן התקשורתי הצמוד אלא הוא שייר לאותו תחום שהשתמטנו ממנו לעת עתה , תחום "התי 7 : > התקשורתי , " או במונח לא פחות בעייתי : תחום המשמעות . הסימנים-הפריטים עם תוכנם התקשורתי כל אחד מהם כשלעצמ...  אל הספר
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ