הרקע הביולוגי ללשון האדם מראה שהכושר ללשון איננו המצאה או מכשיר , כי אם תכונה של המין העוברת בתורשה עם תכונות אחרות העושות את האדם למה שהוא . לקביעה הזאת יש כמה צדדים נוספים . רק לארם יש לשון , ורק ארם מסוגל ללמוד לשון . למרות דיעות נשמעות כאילו כלבים או קופים או דולפינים מסוגלים לכך , מקובל במדע שכל הנסיונות שנעשו עד כה ללמד יצורים אחרים לשון אנושית - נכשלו כליל . ( 3 . 3 . 2 sen הכושר ללמוד לשון ולהתנהג התנהגות לשונית משותף לכל בני-האדם הידועים , פרט למקרים קיצוניים של מום או בידוד ; ויש כל היסוד להאמין שגם כל פרט השייך למין האדם , בין שהיה בעבר וביו העשוי להתגלות בעתיד , הוא בעל לשון . בכושר ללמוד ולהשתמש בלשון אין הבדל מהותי בין בעלי אינטליגנציה גבוהה ו נמוכה , או בין בני תרבויות מפותחות או פרימיטיביות . הקביעות האלה טעונות הבהרות נוספות , והוכחתן קשורה בהשקפה כי ההתנהגות הלשונית היא תכונה תורשתית וייחודית למין האדם . למידת הלשון על-ידי ולד אנושי הוא תהליך מיוחד ושונה מתהליכי הלמידה המאוחרים יותר האופייניים לטכניקות החטיבתיות הטונות . אף עניין זה קשור להשקפה התורשתית על ה לשון , וה...
אל הספר