אנו נמצאים בעיצומה של תקופה בה מתערערת התפיסה הקלאסית של המחקר במדעי החברה ( תפיסה הנשענת על מדעי הטבע ) ויש פתיחות לגישות חדשות . בגישה הקלאסית הוצבה טענה דטרמניסטית ( קבועה , בלטינית , ( המניחה כי לכל אירוע פיסיקלי או מנטלי , יש קביעה חד משמעית בתוך מערכת יחסים כוללת . כלומר , אם הגורם יהיה נתון , התוצאה תהיה בלתי נמנעת . המחקר הכמותי טוען לדטרמניזם מלא , ומניח כי ביכולתו למצוא את שרשרת הסיבות והתוצאות בטבע . שרשרת זו תנוסח כחוקים ותהפוך למרכיב בסיסי בכל תיאוריה מדעית . מקובל לראות שתי תופעות העוקבות אחת את השנייה כאילו הראשונה גרמה לשנייה . אולם יש צורך בידע לגבי התופעות כדי לקבוע שהן קשורות ביחסי סיבה ותוצאה . אדם מבוגר יקשר נכון בין גפרור הנדלק לבין חיכוך הגפרור בקופסה . תינוק יבצע קשר סיבתי שגוי בין הרמת ידו לבין הדלקת האור בחדר . גם מבוגרים מסיקים על סמך קירבתם של מאורעות בזמן ומקום . עיתונאות גרועה מתבססת על הסמכת שתי ידיעות מבלי שהוכח הקשר ביניהם . עצם הופעת האירועים בסמוך נותנת לקורא הקשר שממנו הוא מסיק מסקנות . בדור האחרון החל ערעור על דטרמניזם זה , לאחר שבמסגרת מכניקת הקווא...
אל הספר