עקרונות בהבעה בכתב (עיונית)

לכתיבה יש שני פנים . בפן הראשון היא משמשת כאמצעי תקשורת והעברת מסרים מהכותב לקורא , באמצעות שפת סמלים מוסכמת . הפן השני של הכתיבה הוא תהליך פנימי המאפשר לכותב לגבש את עמדותיו , לנתח ולעבד את רעיונותיו ולהרחיב את מבנה הידע שלו . ההנחה היא כי ניתן ללמד כתיבה , מתוך הבנתה וניתוח של התוצר והתהליך המתרחש אצל מומחים במהלך כתיבתם . התהליך זוהה על בסיס נתונים שהתקבלו ממחקרים אתנוגרפיים , שניסו לחשוף את תהליכי החשיבה של הכותב , בטכניקה של פרוטוקולים לחשיבה בקול . פרוטוקולים אלה אפשרו מבט מעמיק ויסודי הן אל תוך התהליכים המנטליים המשתתפים בכתיבת הטקסט , והן אל האופן שבו הם משתלבים זה בזה . התוצר של המומחים מאופיין בטקסט מאורגן אשר כל חלקיו מלוכדים ומובילים לקראת המסר המרכזי . התהליך המאפיין את הכתיבה מבוסס על קבלת החלטות ופתרון בעיות . הכותב מגדיר לעצמו את הבעיה או את משימת הכתיבה , אוסף את הרעיונות , מגבש רעיון מרכזי ; הוא שולט במהלך כתיבתו , מעלה ובודק השערות , בוחר בין אלטרנטיבות , מציב לעצמו מטרות הדשות ומעריך את יישומן ( להרהבה עיין : Fitzgerald , 1993 ; Flower & Hayes . ( 1981 ; Scardimalia...  אל הספר