מערכת התיכנון -תיכנות-תיקצוב התפתחה והתגבשה על רקע אי שביעות הרצון מתהליכי התיקצוכ באירגונים הציבוריים , וכן גם כביקורת על חולשותיו של התהליך כמכשיר לקבלת החלטות על הקצאת משאבים . שיטות התיקצוב האחרות לא התיחסו בצורה מפורשת אל התוצאות , ההישגים והתפוקות - אותם רוצים להשיג על ירי השימוש בתשומות . כמו כן , הן התעלמו מן היעדים של האירגון ומן ההיבט הכולל הנחוץ בהקצאת משאבים . שכן , המיבנה האירגוני היה מושתת על יחידות וכל יחידה התיחסה ליעדיה ולפעולותיה , בלי להתיחס ליעדים הכוללים של האירגון . שיטות התיקצוב המסורתיות היו בדרך כלל לשנה אחת , טווח זמן שאינו מאפשר לבחון את ההשלכות לטווח ארור של ההחלטות המתקבלות במיסגרתו . מערכו ! תי כנרך-תר כנרת-תי ^ צרב - הבסיס התיאורטי למרות שספרים ומאמרים רכים נכתבו סביב המת ,. ת . ת . אין בנמצא אפילו הגדרה מוסכמת אחת של מערכת זו , כשם שלא קיימת הסכמה לגבי טיבה ואפשרות יישומה . כך שבנוסף להיותה אחד הנושאים המרכזיים ביותר , היא גם אחד הנושאים השנויים במחלוקת בתיאוריה של ניהול אירגונים ציבוריים . מכל מקום , קיימת הסכמה לגבי מהותה ומרכיביה . ביסודה , זו גישה ר...
אל הספר