ד"ר בילסקי ור"ר גלנור מגדירים תיכנוך לאומי כך : "מה שעלשלת ממשלות לגופים מרכזיים אחרים , כדי להניא לידי שינלייס מכררניס בחברה , תהליך חתיכנרך ט ? יף גם תכנת תכגילת לגם ביצרען " . מהגדרה זו למדים אנו , שהתיכנון הלאומי הוא בעצם מוכתב על ירי ממשלות וגופים מרכזיים ותכליתו היא שינוי . אחרים רואים בתיכנוו לאומי : מערכת לקבלת החלטות , המעצבת את דמות החברה הלאומית . מהגדרה זו יוצא , שהתיכנון הלאומי הוא בראש וראשונה נורמטיבי . לאמור : ענינו בתיעול החברה הלאומית לכיוון הרצוי בעתיד . לכיוון הרצוי - זה אומר שהתיכנון הלאומי מושתת על מערכת של אמונות ואידיאולוגיות העומדות מאחורי פעולותיו . כאן מתעוררות מספר שאלות : האם הצמרת הפוליטית - מינהלית , נוטלת לעצמה רק תפקיד של שיפוט ביו האינטרמנטים השונים או שהיא גם צד במאבק האידיאולוגי ? מה קובע את סדר העדיפויות בתיכנון הלאומי ? אם ענינו של התיכנון הלאומי הוא בעתיד , יהיה עליו להתרכז בהחלטות ארוכות טווח , המצריכות זמן רב לעיבודו או לביצועו ; הרולטות שיהיה קשה לשנותן אם לא תהלומנה את המציאות . לתיכנוך הלאומי מיספר מאפיינים בסיסיים :
אל הספר